Feb 5, 2014 - Divrei Hayamim    No Comments

Divrei Hayamim II 32:1

Play

א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיָּבֹא בִיהוּדָה, וַיִּחַן עַל-הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת, וַיֹּאמֶר, לְבִקְעָם אֵלָיו.

ב וַיַּרְא, יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי-בָא, סַנְחֵרִיב; וּפָנָיו, לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם.

ג וַיִּוָּעַץ, עִם-שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו, לִסְתּוֹם אֶת-מֵימֵי הָעֲיָנוֹת, אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר; וַיַּעְזְרוּהוּ.

ד וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב–וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר:  לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים.

ה וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת-כָּל-הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל-הַמִּגְדָּלוֹת, וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת, וַיְחַזֵּק אֶת-הַמִּלּוֹא, עִיר דָּוִיד; וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב, וּמָגִנִּים.

ו וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת, עַל-הָעָם; וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו, אֶל-רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר, וַיְדַבֵּר עַל-לְבָבָם, לֵאמֹר.

ז חִזְקוּ וְאִמְצוּ–אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ:  כִּי-עִמָּנוּ רַב, מֵעִמּוֹ.

ח עִמּוֹ, זְרוֹעַ בָּשָׂר, וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ, וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ; וַיִּסָּמְכוּ הָעָם, עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה.  {פ}

ט אַחַר זֶה, שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה, וְהוּא עַל-לָכִישׁ, וְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ–עַל-יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְעַל-כָּל-יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לֵאמֹר.

י כֹּה אָמַר, סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר:  עַל-מָה אַתֶּם בֹּטְחִים, וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר בִּירוּשָׁלִָם.

יא הֲלֹא יְחִזְקִיָּהוּ, מַסִּית אֶתְכֶם, לָתֵת אֶתְכֶם, לָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא לֵאמֹר:  יְהוָה אֱלֹהֵינוּ–יַצִּילֵנוּ, מִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר.

יב הֲלֹא-הוּא, יְחִזְקִיָּהוּ, הֵסִיר אֶת-בָּמֹתָיו, וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו; וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, לֵאמֹר, לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּשְׁתַּחֲווּ, וְעָלָיו תַּקְטִירוּ.

יג הֲלֹא תֵדְעוּ, מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי, לְכֹל, עַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  הֲיָכוֹל יָכְלוּ, אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת, לְהַצִּיל אֶת-אַרְצָם, מִיָּדִי.

יד מִי בְּכָל-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי, אֲשֶׁר יָכוֹל, לְהַצִּיל אֶת-עַמּוֹ מִיָּדִי:  כִּי יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם, לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי.

טו וְעַתָּה אַל-יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל-יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת, וְאַל-תַּאֲמִינוּ לוֹ–כִּי-לֹא יוּכַל כָּל-אֱלוֹהַּ כָּל-גּוֹי וּמַמְלָכָה, לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי:  אַף כִּי אֱלֹהֵיכֶם, לֹא-יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִי.

טז וְעוֹד דִּבְּרוּ עֲבָדָיו, עַל-יְהוָה הָאֱלֹהִים, וְעַל, יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּוֹ.

יז וּסְפָרִים כָּתַב–לְחָרֵף, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר, כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא-הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי–כֵּן לֹא-יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ, מִיָּדִי.יח וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל יְהוּדִית, עַל-עַם יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר עַל-הַחוֹמָה, לְיָרְאָם, וּלְבַהֲלָם–לְמַעַן, יִלְכְּדוּ אֶת-הָעִיר.

יט וַיְדַבְּרוּ, אֶל-אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלִָם:  כְּעַל, אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ–מַעֲשֵׂה, יְדֵי הָאָדָם.  {ס}

כ וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וִישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא–עַל-זֹאת; וַיִּזְעֲקוּ, הַשָּׁמָיִם.  {ס}

כא וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו, ומיציאו (וּמִיצִיאֵי) מֵעָיו, שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב.

כב וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת-יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר–וּמִיַּד-כֹּל; וַיְנַהֲלֵם, מִסָּבִיב.

כג וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַיהוָה, לִירוּשָׁלִַם, וּמִגְדָּנוֹת, לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל-הַגּוֹיִם, מֵאַחֲרֵי-כֵן.  {פ}

כד בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ עַד-לָמוּת; וַיִּתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמֶר לוֹ, וּמוֹפֵת נָתַן לוֹ.

כה וְלֹא-כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי גָבַהּ לִבּוֹ; וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף, וְעַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.

כו וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ, הוּא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; וְלֹא-בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף יְהוָה, בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ.

כז וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הַרְבֵּה מְאֹד; וְאֹצָרוֹת עָשָׂה-לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה, וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים, וּלְכֹל, כְּלֵי חֶמְדָּה.

כח וּמִסְכְּנוֹת–לִתְבוּאַת דָּגָן, וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר; וְאֻרָו‍ֹת לְכָל-בְּהֵמָה וּבְהֵמָה, וַעֲדָרִים לָאֲוֵרֹת.

כט וְעָרִים עָשָׂה לוֹ, וּמִקְנֵה-צֹאן וּבָקָר לָרֹב:  כִּי נָתַן-לוֹ אֱלֹהִים, רְכוּשׁ רַב מְאֹד.

ל וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד; וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ.

לא וְכֵן בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי בָבֶל, הַמְשַׁלְּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ, עֲזָבוֹ, הָאֱלֹהִים–לְנַסּוֹתוֹ, לָדַעַת כָּל-בִּלְבָבוֹ.

לב וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ, וַחֲסָדָיו–הִנָּם כְּתוּבִים, בַּחֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא, עַל-סֵפֶר מַלְכֵי-יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל. 

VN:F [1.9.21_1169]
Rating: 0.0/5 (0 votes cast)