Articles by " admin"
Feb 13, 2014 - Divrei Hayamim    No Comments

Divrei Hayamim II 34:14

Play

יד וּבְהוֹצִיאָם אֶת-הַכֶּסֶף, הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה–מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן, אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת-יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה.

טו וַיַּעַן חִלְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֶל-שָׁפָן הַסּוֹפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית יְהוָה; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּהוּ אֶת-הַסֵּפֶר, אֶל-שָׁפָן.

טז וַיָּבֵא שָׁפָן אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיָּשֶׁב עוֹד אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר:  כֹּל אֲשֶׁר-נִתַּן בְּיַד-עֲבָדֶיךָ, הֵם עֹשִׂים.

יז וַיַּתִּיכוּ, אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְּבֵית-יְהוָה; וַיִּתְּנוּהוּ, עַל-יַד הַמֻּפְקָדִים, וְעַל-יַד, עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

יח וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסּוֹפֵר, לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר–סֵפֶר נָתַן לִי, חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָא-בוֹ שָׁפָן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

יט וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֵת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה–וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.

כ וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַבְדּוֹן בֶּן-מִיכָה וְאֵת שָׁפָן הַסּוֹפֵר, וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ–לֵאמֹר.

כא לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת-יְהוָה בַּעֲדִי, וּבְעַד הַנִּשְׁאָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה, עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אֲשֶׁר נִמְצָא:  כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת-יְהוָה, אֲשֶׁר נִתְּכָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת-דְּבַר יְהוָה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה.

כב וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ וַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ, אֶל-חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן-תוקהת (תָּקְהַת) בֶּן-חַסְרָה שׁוֹמֵר הַבְּגָדִים, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם, בַּמִּשְׁנֶה; וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, כָּזֹאת.

כג וַתֹּאמֶר לָהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  אִמְרוּ לָאִישׁ, אֲשֶׁר-שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי.  {ס}

Feb 11, 2014 - Divrei Hayamim    No Comments

Divrei Hayamim II 34:1

Play

א בֶּן-שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ; וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.

ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיֵּלֶךְ, בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו, וְלֹא-סָר, יָמִין וּשְׂמֹאול.

ג וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְמָלְכוֹ, וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר, הֵחֵל, לִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵי דָּוִיד אָבִיו; וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הֵחֵל לְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, מִן-הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים, וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת.

ד וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו, אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים, וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר-לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם, גִּדֵּעַ; וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת, שִׁבַּר וְהֵדַק, וַיִּזְרֹק עַל-פְּנֵי הַקְּבָרִים, הַזֹּבְחִים לָהֶם.

ה וְעַצְמוֹת, כֹּהֲנִים, שָׂרַף, עַל-מזבחותים (מִזְבְּחוֹתָם); וַיְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה, וְאֶת-יְרוּשָׁלִָם.

ו וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן, וְעַד-נַפְתָּלִי, בחר בתיהם (בְּחַרְבֹתֵיהֶם), סָבִיב.

ז וַיְנַתֵּץ אֶת-הַמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת-הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק, וְכָל-הַחַמָּנִים גִּדַּע, בְּכָל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיָּשָׁב, לִירוּשָׁלִָם.  {פ}

ח וּבִשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְמָלְכוֹ, לְטַהֵר הָאָרֶץ וְהַבָּיִת–שָׁלַח אֶת-שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ וְאֶת-מַעֲשֵׂיָהוּ שַׂר-הָעִיר, וְאֵת יוֹאָח בֶּן-יוֹאָחָז הַמַּזְכִּיר, לְחַזֵּק, אֶת-בֵּית יְהוָה אֱלֹהָיו.

ט וַיָּבֹאוּ אֶל-חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַיִּתְּנוּ אֶת-הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית-אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אָסְפוּ-הַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי הַסַּף מִיַּד מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וּמִכֹּל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן; וישבי (וַיָּשֻׁבוּ), יְרוּשָׁלִָם.

י וַיִּתְּנוּ, עַל-יַד עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה, הַמֻּפְקָדִים, בְּבֵית יְהוָה; וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר עֹשִׂים בְּבֵית יְהוָה, לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק, הַבָּיִת.

יא וַיִּתְּנוּ, לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים, לִקְנוֹת אַבְנֵי מַחְצֵב, וְעֵצִים לַמְחַבְּרוֹת; וּלְקָרוֹת, אֶת-הַבָּתִּים, אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.  {ס}

יב וְהָאֲנָשִׁים עֹשִׂים בֶּאֱמוּנָה בַּמְּלָאכָה, וַעֲלֵיהֶם מֻפְקָדִים יַחַת וְעֹבַדְיָהוּ הַלְוִיִּם מִן-בְּנֵי מְרָרִי, וּזְכַרְיָה וּמְשֻׁלָּם מִן-בְּנֵי הַקְּהָתִים, לְנַצֵּחַ; וְהַלְוִיִּם–כָּל-מֵבִין, בִּכְלֵי-שִׁיר.

Feb 10, 2014 - Divrei Hayamim    No Comments

Divrei Hayamim II 33:8

Play

ח וְלֹא אֹסִיף, לְהָסִיר אֶת-רֶגֶל יִשְׂרָאֵל, מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם:  רַק אִם-יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִים, לְכָל-הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, בְּיַד-מֹשֶׁה.

ט וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה, אֶת-יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:  לַעֲשׂוֹת רָע–מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  {פ}

י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ.

יא וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם, אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה, בַּחֹחִים; וַיַּאַסְרֻהוּ, בַּנְחֻשְׁתַּיִם, וַיּוֹלִיכֻהוּ, בָּבֶלָה.

יב וּכְהָצֵר לוֹ–חִלָּה, אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו; וַיִּכָּנַע מְאֹד, מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו.

יג וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם, לְמַלְכוּתוֹ; וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים.

יד וְאַחֲרֵי-כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר-דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים, וְסָבַב לָעֹפֶל, וַיַּגְבִּיהֶהָ, מְאֹד; וַיָּשֶׂם שָׂרֵי-חַיִל בְּכָל-הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת, בִּיהוּדָה.

טו וַיָּסַר אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת-הַסֶּמֶל, מִבֵּית יְהוָה, וְכָל-הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית-יְהוָה, וּבִירוּשָׁלִָם; וַיַּשְׁלֵךְ, חוּצָה לָעִיר.

טז ויכן (וַיִּבֶן), אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, וַיִּזְבַּח עָלָיו, זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה; וַיֹּאמֶר, לִיהוּדָה, לַעֲבוֹד, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

יז אֲבָל עוֹד הָעָם, זֹבְחִים בַּבָּמוֹת:  רַק, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.

יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה, וּתְפִלָּתוֹ אֶל-אֱלֹהָיו, וְדִבְרֵי הַחֹזִים, הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הִנָּם, עַל-דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

יט וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר-לוֹ, וְכָל-חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ, וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים, לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ–הִנָּם כְּתוּבִים, עַל דִּבְרֵי חוֹזָי.

כ וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתוֹ; וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.  {פ}

כא בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אָמוֹן בְּמָלְכוֹ; וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.

כב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו; וּלְכָל-הַפְּסִילִים, אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו–זִבַּח אָמוֹן, וַיַּעַבְדֵם.

כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה, כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו:  כִּי הוּא אָמוֹן, הִרְבָּה אַשְׁמָה.

כד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו, וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתוֹ.

כה וַיַּכּוּ, עַם-הָאָרֶץ, אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים, עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן; וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו.  {פ}