Divrei Hayamim II 33:8
Podcast: Play in new window | Download (Duration: 1:02:29 — 21.5MB)
ח וְלֹא אֹסִיף, לְהָסִיר אֶת-רֶגֶל יִשְׂרָאֵל, מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם: רַק אִם-יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִים, לְכָל-הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, בְּיַד-מֹשֶׁה.
ט וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה, אֶת-יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם: לַעֲשׂוֹת רָע–מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ.
יא וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם, אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה, בַּחֹחִים; וַיַּאַסְרֻהוּ, בַּנְחֻשְׁתַּיִם, וַיּוֹלִיכֻהוּ, בָּבֶלָה.
יב וּכְהָצֵר לוֹ–חִלָּה, אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו; וַיִּכָּנַע מְאֹד, מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו.
יג וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם, לְמַלְכוּתוֹ; וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים.
יד וְאַחֲרֵי-כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר-דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים, וְסָבַב לָעֹפֶל, וַיַּגְבִּיהֶהָ, מְאֹד; וַיָּשֶׂם שָׂרֵי-חַיִל בְּכָל-הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת, בִּיהוּדָה.
טו וַיָּסַר אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת-הַסֶּמֶל, מִבֵּית יְהוָה, וְכָל-הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית-יְהוָה, וּבִירוּשָׁלִָם; וַיַּשְׁלֵךְ, חוּצָה לָעִיר.
טז ויכן (וַיִּבֶן), אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, וַיִּזְבַּח עָלָיו, זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה; וַיֹּאמֶר, לִיהוּדָה, לַעֲבוֹד, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
יז אֲבָל עוֹד הָעָם, זֹבְחִים בַּבָּמוֹת: רַק, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה, וּתְפִלָּתוֹ אֶל-אֱלֹהָיו, וְדִבְרֵי הַחֹזִים, הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הִנָּם, עַל-דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
יט וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר-לוֹ, וְכָל-חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ, וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים, לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ–הִנָּם כְּתוּבִים, עַל דִּבְרֵי חוֹזָי.
כ וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתוֹ; וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
כא בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אָמוֹן בְּמָלְכוֹ; וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
כב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו; וּלְכָל-הַפְּסִילִים, אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו–זִבַּח אָמוֹן, וַיַּעַבְדֵם.
כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה, כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו: כִּי הוּא אָמוֹן, הִרְבָּה אַשְׁמָה.
כד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו, וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתוֹ.
כה וַיַּכּוּ, עַם-הָאָרֶץ, אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים, עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן; וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}