Divrei Hayamim 
No Comments Divrei Hayamim II 18:1
Podcast: Play in new window | Download (Duration: 1:01:22 — 21.1MB)
א וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד, לָרֹב; וַיִּתְחַתֵּן, לְאַחְאָב.
ב וַיֵּרֶד לְקֵץ שָׁנִים אֶל-אַחְאָב, לְשֹׁמְרוֹן, וַיִּזְבַּח-לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב, וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ; וַיְסִיתֵהוּ, לַעֲלוֹת אֶל-רָמֹת גִּלְעָד.
ג וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, הֲתֵלֵךְ עִמִּי, רָמֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר לוֹ, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי–וְעִמְּךָ, בַּמִּלְחָמָה.
ד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: דְּרָשׁ-נָא כַיּוֹם, אֶת-דְּבַר יְהוָה.
ה וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִאִים, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲנֵלֵךְ אֶל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
ו וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה, עוֹד; וְנִדְרְשָׁה, מֵאֹתוֹ.
ז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ-אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת-יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ, כִּי-אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל-יָמָיו לְרָעָה–הוּא, מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָא; וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, אַל-יֹאמַר הַמֶּלֶךְ, כֵּן.
ח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֶל-סָרִיס אֶחָד; וַיֹּאמֶר, מַהֵר מיכהו (מִיכָיְהוּ) בֶן-יִמְלָא.
ט וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל-כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים, וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן–פֶּתַח, שַׁעַר שֹׁמְרוֹן; וְכָל-הַנְּבִיאִים–מִתְנַבְּאִים, לִפְנֵיהֶם.
י וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה, קַרְנֵי בַרְזֶל; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת-אֲרָם עַד-כַּלּוֹתָם.
יא וְכָל-הַנְּבִאִים–נִבְּאִים כֵּן, לֵאמֹר: עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד, וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה, בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
יב וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה דִּבְרֵי הַנְּבִאִים פֶּה-אֶחָד טוֹב, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וִיהִי-נָא דְבָרְךָ כְּאַחַד מֵהֶם, וְדִבַּרְתָּ טּוֹב.
יג וַיֹּאמֶר, מִיכָיְהוּ: חַי-יְהוָה–כִּי אֶת-אֲשֶׁר-יֹאמַר אֱלֹהַי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר.
יד וַיָּבֹא, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָה הֲנֵלֵךְ אֶל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמֶר עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ, וְיִנָּתְנוּ בְּיֶדְכֶם.
טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ, עַד-כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ: אֲשֶׁר לֹא-תְדַבֵּר אֵלַי, רַק-אֱמֶת–בְּשֵׁם יְהוָה.
טז וַיֹּאמֶר, רָאִיתִי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל-הֶהָרִים–כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶן רֹעֶה; וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא-אֲדֹנִים לָאֵלֶּה, יָשׁוּבוּ אִישׁ-לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.
יז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, לֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-לְרָע. {ס}