Parsha 
No Comments 5772 – Beha’aloscha
Podcast: Play in new window | Download (Duration: 53:02 — 18.2MB)
ויעש כן אהרן – מלמד שלא שינה. קרש שזכה להיות בצפון יהיה בצפון. מצינו בקרשים ענין של כבוד ובזיון. לפי הרבה ראשונים הנרות היו ניטלים מין המנורה. השבח של אהרן הוא שלא שינה את מקום הנרות, שהנר שזכה להיות בצפון היה תמיד בצפון. המנורה מסמל לימוד התורה, אהרן היה נותן כבוד בלימוד תורה שלו ולא חס ושלום לבזות.
זכרנו את הדגים אשר נאכל במצרים חינם. עיין רש”י, חנם של מצוות, היינו אין דין דם, חלב, גיד הנשה, שחיטה וטריפות. מנהג אכילת דגים בשבת הוא משום שלא פסקה זוהמתם והם שייכים לשבת בראשית. עוד יש לפרש דהם שייכים לשבת של עולם הבא שאז הוא זמן שאדם חפשי מן המצוות, היינו זמן של חינם מין המצוות.
רבבות אלפי ישראל. עיין רש”י, דאין השכינה שורה על פחות משתי רבבות ושתי אלפים. אדם אחד מאלף מצאתי, בכל אלף יש אחד שהוא שלם. בשתי רבבות ושתי אלפים יש כ”ב אנשים שלימים כנגד הכ”ב אותיות של האל”ף בי”ת. בסנהדרין קטנה יש כ”ג אנשים. באמת צריך רק כ”ב אנשים אלא כדי שלא יהיה בית דין שקול מוסיף עוד אחד. הסנהדרין הוא כח של דין בעולם ודין הוא דבר שבא מהקב”ה. בך יברך ישראל, בכח של כ”ב. הכח של של שתי רבבות ושתי אלפים הוא שיש כח של סנהדרין קטנה שזהו כח של הקב”ה.
ויהי בנסע הארן – עיין ספר שבילי פנחס בשם החיד”ה. חצבה עמודה שבעה. פרשת ויהי בנסע הארן הוא ספר בפני עצמו שיש רק פ”ה אותיות ומסובב בשני נונין הפוכים. בהפסוק הראשון יש י”ג תיבות כנגד פסוק אחרון של תורה, ולכל היד החזקה. ופסוק שני יש שבעה תבות כנגד פסוק הראשון של תורה, בראשית ברא. הנונים מרמזים על שער הנון שלא זכו בו. הטעם שלא זכו בו הוא משום שישראל ברח מהר סיני כתינוק שבורח מבית הספר, היינו שלא רצו ללמוד יותר. הספר הזה חסר ההשלמה של השישים ריבוא אותיות של התורה שהוא שייך לשער הנון. ספר תורה שנמחק מותר להצילו בשבת אם נשאר פ”ה אותיות, היינו כמו ספר ויהי בנסוע שהוא מה שנשאר מין ספר גדול של השער הנון. וכמו כן לעינן טומאה בספר שבלה במסכת ידים. כשפותחים הארון אנו רוצים לפייס הספר תורה על החלק החסר של ויהי בנסוע שחסר משום שאנו ברח מהר סיני ולבקש על ההשלמה בעתיד בזמן המשיח. לעתיד לבא יהיה תורה חדשה היינו זמן של כי מציון תצא תורה וזה החלק שנחסר בספר ויהי בנסוע.