Parsha 
No Comments 5772 – Korach
Podcast: Play in new window | Download (Duration: 47:22 — 16.3MB)
הגמרא אמר שאנשי קרח אומרים כל שלושים יום משה אמת והן בדאין – אמת הם ראשי תיבות של אנכי ה’ אלקיך – מאמיתי קורין את שמע בערבית – תנא היכי קאי. שלושה דברים אלו מסמל השלימות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. החטא של אנשי קרח הוא שלא מודו שמשה הוא השולט על התורה שבכתב ותורה שבעל פה. התיקון להחטא שלהם הוא דצריכים להודות כל שלושים יום על אמיתות של משה שמסר התורה שבכתב ושבעל פה. עיין ספר שבילי פינחס.
אמרו בשם הגדולי הדרשנים שהחילוק בן משה לקרח הוא החילוק בין תפילין של רש”י לתפילין של ר”ת. כדי לבאר דברים אלו צריך להקדים כמה דברים א) תפילין הם שייכים לקרבן פסח. מצינו שבני ישראל נצתוה על תפילין בשעה שקרבו את הקרבן פסח וגם מצינו במדרש שעשו התפילין מעורות של קרבן פסח. ב) החילוק בין תפילין של רש”י לר”ת הוא הסדר של הפרשיות. לרש”י הם שמע ואח”כ והיה אם שמוע לר”ת הם והיה אם שמוע ואחר כך שמע. ג) פרשת שמע הוא להיחיד ופרשת והיה אם שמוע הוא לציבור. ד) יש פסח ראשון ויש פסח שני. פסח ראשון הוא קרבן של ציבור ופסח שני הוא הקרבנן של היחיד בגדר של למה נגרע. ה) תפילין של רש”י הם כנגד פסח ראשון ותפילין של ר”ת הם כנגד פסח שני דיש יחידים שהם באים אחר הציבור בגדר של למה נגרע. העיקר הוא כמו רש”י דצריך אדם להיות חלק מהציבור. ואחר שיש בסיס זה יכול לצפות ליותר קירבה לה’ בגדר של למה נגרע. החטא של קרח הוא שתפס בתפילין דר”ת בלא תפילין דרש”י דהם לא מחשיב הבסיס שכל יחיד צריך להיות חלק מהציבור קודם שמצפים ליותר. – עיין ספר בני חייא
ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים – בדרך כלל אחר שיצא הציץ הפרח נופל וגם הציץ נהפך להיות שקדים. ממילא אין בהעץ אלא דבר אחד בכל זמן או פרח או ציץ או שקדים. בפסוק זה מצינו כל שלשה ביחד משום דזה מסמל אהרן שיש לו כל הסדר של הגידול. אהרן היה המנהיג של ישראל כל השנים של השיעבוד ולא כמו האנשנים של קרח דהם באו עכשיו ולא היה להם תקופה של פרח וציץ.