The Morning Kollel

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 30:22 — 10.4MB)

Subscribe: Email | RSS

 המפלת דמות הר

אשה המפלת דמות הר אינו טמאה לידה דאף דכתיב לשון יצירה בהר אין זה צורת הר אלא דמות אבן שהוא גוש בעלמא. בירושלמי אמרו תרץ אחר, פסוק של יצירה דכתיב בהר הוא מספר מעמוס ואינו משעת ימי הבראשית. ועיין במהר”ץ חיות דביאר דבמעשה בראשית לא היו הרים כלל והם נבראו אחר כך בזמן המבול. משמע דהבבלי דלא אמר תרץ זה חולק וסובר דלשון יצירה של קרא הוא ממה שהיה במעשה בראשית.

עיין שו”ע סימן רכח סעיף א’ וב’ דכתב דמי שרואה הרים ונהרות מברך עושה מעשה בראשית. ודוקא שלא נשתנו ממה שהיו מזמן מעשה בראשית אבל נהרות שנשתנו על ידי אדם אין מברכים עליהם. וביאר המשנה ברורה דהברכה משמע שלא נשתנו כלום מזמן מעשה בראשית. אם כן קשה על הירושלמי דאם לא היו הרים במעשה בראשית היאך אנו יכולים לברך עושה מעשה בראשית על ההרים.

ג’ תירוצים. א’ אנן פסקינן כהבבלי ולא כירושלמי דלשון יצירה שנאמר בהרים הוא ממה שהיה בזמן מעשה בראשית. ב’ גם לפי הירושלמי זה דוקא בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל דלא היה שם מבול והיו שם הרים בשעת ממעשה בראשית ויכול לברך על הרים אלו של ארץ ישראל. ג’ אין יכול לברך רק אם נשתנה על ידי מעשה אדם אבל אם נשתנה ממה שהיה ממעשה בראשית על ידי הכח שהיה נברה שם יכול לברך. וגם ההרים אף דלא היו שם מכל מקום הכח של בריאת ההרים היו שם ועל זה אנו יכולים לברך דלא נשתנה על ידי אדם.

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 12:55 — 4.4MB)

Subscribe: Email | RSS

ברוך שפטרני מעונשו של זה

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 36:17 — 12.5MB)

Subscribe: Email | RSS

שאלו לרופאים

לכל הדעות הרופא נאמן ליצור ספק. לפיכך אם אמר הרופא שיש פיקוח נפש לצום ביום הכיפורים על כל פנים יש ספק פיקוח נפש ובספק של פיקוח נפש אזלינן לקולה ומותר לאכול.

מה יהא דין אם אמר הרופא דבר שתוצאה היא קולה, כגון דאמר שהדם הוא משום מכה ולא משום נדה ומותר לבעלה. שאלה זה תלוי בפירוש של הגמרא. הגמרא אמר בסוף השתי הסיפורים שתטיל למים ואם נימחו טמאה. יש ג’ פירושים במילים אלה. א’ הרופאים אמרו לעשות מבחן זה דגם הם לא היה בקיאים בדבר. ב’ החכמים אמרו זה דהם לא האמינו להרופאים. ג’ לא החכמים ולא הרופאים אמרו דברים אלו שזה היה טעות שנפל בגמרא.

עיין חתם סופר דכתב דאין סומכים על הרופאים של גוים, דכל מה שהם יודעים הם מגופם של גוים ואין זה ראיה על הגוף של ישראל דאינו אוכל שקצים ורמשים ודם דאיגי במצוות. 

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 35:13 — 12.1MB)

Subscribe: Email | RSS

א נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם.

ב דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ–כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ:  כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.  {ס}

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 23:14 — 8.0MB)

Subscribe: Email | RSS

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 41:30 — 14.3MB)

Subscribe: Email | RSS

א בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן-בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ-בָּבֶל, סְפָרִים וּמִנְחָה–אֶל-חִזְקִיָּהוּ; וַיִּשְׁמַע, כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק.

ב וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו:  לֹא-הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ–וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ.  {ס}

ג וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ; וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל.

ד וַיֹּאמֶר, מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ; וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ–לֹא-הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא-הִרְאִיתִים, בְּאוֹצְרֹתָי.

ה וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ:  שְׁמַע, דְּבַר-יְהוָה צְבָאוֹת.

ו הִנֵּה, יָמִים בָּאִים, וְנִשָּׂא כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, בָּבֶל:  לֹא-יִוָּתֵר דָּבָר, אָמַר יְהוָה.

ז וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ, אֲשֶׁר תּוֹלִיד–יִקָּחוּ; וְהָיוּ, סָרִיסִים, בְּהֵיכַל, מֶלֶךְ בָּבֶל.

ח וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, טוֹב דְּבַר-יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ; וַיֹּאמֶר, כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי.

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 23:19 — 8.0MB)

Subscribe: Email | RSS

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 10:22 — 3.6MB)

Subscribe: Email | RSS

שלום עליכם

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 38:12 — 13.1MB)

Subscribe: Email | RSS

 אשה שהפילה חתיכה

מחלוקת רבי יהודה ורבנן אם טהורה או טמאה משום נדה. לפי רש”י יש מחלוקת במציאות אם יש כאן רוב. עיין ספר חשוקי חמד בשם הצמח צדק דיש שני מיני רוב. יש רוב של סיבה ויש רוב של מקרה. ברוב של מקרה אין הולכים אחר הרוב. וכן משמע מהחזון איש. לפי יסוד זה אפשר לומר דכאן הכל מודים דיש רוב אבל החכמים סוברים דאשה טהורה משום דהחתיכה הוא רוב של מקרה ואין הולכים אחר הרוב.

עיין תוס’ שהקשה על רבנן אמאי טהורה והלא אפילו אם אין כאן רוב ויש רק פלגא ופלגא, והלא ספק טומאה ברשות היחיד טמא. וקשה דהלא תוס’ בדף ב ןבסוף דף י”ז: כתב דאין לדמות אשה נדה לדין של ספק טומאה ברשות היחיד, דדין סוטה הוא טומאת מגע ונדה היא טומאת ראייה. ועיין ר”ן ורמב”ן שלא הקשה כמו תוס’. הם הקשו שיהא האשה רק ספק טמא ולא ודאי, משמע דהם סוברים דאין לדמות חתיכה לדין סוטה. מתוס’ שהקשה כן משמע דסבר דיש לחלק בין דם לחתיכה. רק בדם יש דין של ראיה ולא דמי לסוטה, אבל החתיכה אינו טמאה משום דין ריאה דם. וזה כמו שכתב התוס’ בעצמו דחתיכה הוא דבר שגדל במקור ולא טמא משום דם. ואפשר לומר דחתיכה הוי כמו לידה. ואף דאין לו דינים של לידה יש כח הטומאה של לידה. ואפשר דבלידה יש דין של מגע דדומה לסוטה לענין ספק טומאה ברשות היחיד, לפיכך הקשה אמאי טהורה והלא ספר טומאה ברשות היחיד טמא.

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 34:29 — 11.8MB)

Subscribe: Email | RSS

יט חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ, כָּמוֹנִי הַיּוֹם; אָב לְבָנִים, יוֹדִיעַ אֶל-אֲמִתֶּךָ. 

כ יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֵנִי; וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ, עַל-בֵּית יְהוָה. 

כא וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים; וְיִמְרְחוּ עַל-הַשְּׁחִין, וְיֶחִי. 

כב וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ, מָה אוֹת:  כִּי אֶעֱלֶה, בֵּית יְהוָה.  {ס}