The Morning Kollel

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 53:02 — 18.2MB)

Subscribe: Email | RSS

ויעש כן אהרן – מלמד שלא שינה.  קרש שזכה להיות בצפון יהיה בצפון. מצינו בקרשים ענין של כבוד ובזיון. לפי הרבה ראשונים הנרות היו ניטלים מין המנורה. השבח של אהרן הוא שלא שינה את מקום הנרות, שהנר שזכה להיות בצפון היה תמיד בצפון. המנורה מסמל לימוד התורה, אהרן היה נותן כבוד בלימוד תורה שלו ולא חס ושלום לבזות.

זכרנו את הדגים אשר נאכל במצרים חינם. עיין רש”י, חנם של מצוות, היינו אין דין דם, חלב, גיד הנשה, שחיטה וטריפות. מנהג אכילת דגים בשבת הוא משום שלא פסקה זוהמתם והם שייכים לשבת בראשית. עוד יש לפרש דהם שייכים לשבת של עולם הבא שאז הוא זמן שאדם חפשי מן המצוות, היינו זמן של חינם מין המצוות. 

רבבות אלפי ישראל.  עיין רש”י, דאין השכינה שורה על פחות משתי רבבות ושתי אלפים. אדם אחד מאלף מצאתי, בכל אלף יש אחד שהוא שלם. בשתי רבבות ושתי אלפים יש כ”ב אנשים שלימים כנגד הכ”ב אותיות של האל”ף בי”ת. בסנהדרין קטנה יש כ”ג אנשים. באמת צריך רק כ”ב אנשים אלא כדי שלא יהיה בית דין שקול מוסיף עוד אחד. הסנהדרין הוא כח של דין בעולם ודין הוא דבר שבא מהקב”ה. בך יברך ישראל, בכח של כ”ב. הכח של של שתי רבבות ושתי אלפים הוא שיש כח של סנהדרין קטנה שזהו כח של הקב”ה.

 ויהי בנסע הארן – עיין ספר שבילי פנחס בשם החיד”ה. חצבה עמודה שבעה. פרשת ויהי בנסע הארן הוא ספר בפני עצמו שיש רק פ”ה אותיות ומסובב בשני נונין הפוכים. בהפסוק הראשון יש י”ג תיבות כנגד פסוק אחרון של תורה, ולכל היד החזקה. ופסוק שני יש שבעה תבות כנגד פסוק הראשון של תורה, בראשית ברא. הנונים מרמזים על שער הנון שלא זכו בו. הטעם שלא זכו בו הוא משום שישראל ברח מהר סיני כתינוק שבורח מבית הספר, היינו שלא רצו ללמוד יותר. הספר הזה חסר ההשלמה של השישים ריבוא אותיות של התורה שהוא שייך לשער הנון. ספר תורה שנמחק מותר להצילו בשבת אם נשאר פ”ה אותיות, היינו כמו ספר ויהי בנסוע שהוא מה שנשאר מין ספר גדול של השער הנון. וכמו כן לעינן טומאה בספר שבלה במסכת ידים. כשפותחים הארון אנו רוצים לפייס הספר תורה על החלק החסר של ויהי בנסוע שחסר משום שאנו ברח מהר סיני ולבקש על ההשלמה בעתיד בזמן המשיח. לעתיד לבא יהיה תורה חדשה היינו זמן של כי מציון תצא תורה וזה החלק שנחסר בספר ויהי בנסוע.

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 38:44 — 13.3MB)

Subscribe: Email | RSS

יג שִׁוִּיתִי עַד-בֹּקֶר כָּאֲרִי, כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי; מִיּוֹם עַד-לַיְלָה, תַּשְׁלִימֵנִי

יד כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה; דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה-לִּי עָרְבֵנִי

טו מָה-אֲדַבֵּר וְאָמַר-לִי, וְהוּא עָשָׂה; אֶדַּדֶּה כָל-שְׁנוֹתַי, עַל-מַר נַפְשִׁי

טז אֲדֹנָי, עֲלֵיהֶם יִחְיוּ; וּלְכָל-בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי

יז הִנֵּה לְשָׁלוֹם, מַר-לִי מָר; וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי, מִשַּׁחַת בְּלִי, כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ, כָּל-חֲטָאָי

יח כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא-יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 42:41 — 14.7MB)

Subscribe: Email | RSS

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 28:25 — 9.8MB)

Subscribe: Email | RSS

משל משלו חכמים באשה החדר הפרוזדור והעלייה

דרוש בעינין המשל – החדר הוא היצר הרע כמו דכתיב תהלים נח ד זורו רשעים מרחם – העלייה היא היצר טוב כמו שנאמר בסוכה מה ראיתי בני עלייה והם מועטים – הפרוזדור הוא העולם הזה כידוע שאמרו חז”ל התקן עצמך בפרוזדור

אדם שנמצה בפרוזדור אם הוא קרוב להחדר היינו ליצר הרע ודאי טמא היינו אין הוא בן עולם הבא אם הוא קרוב לעלייה היינו ליצר הטוב הוא ספק טמא דיש חזקה שהוא טהור היינו בן עולם הבא אבל יש סכנה של יפול בידיו של היצר הרע 

לפי המסקנא יש עוד פרטים דאם הוא נמצא בהקרקע של הפרוזדור היינו דבוק בחלק הגשמי של עולם הזה הוא בחזקת טמא אבל אם הוא נמצא בחלק הגג של הפרוזדור היינו עוסר בחלק הרוחניות של עולם הזה הוא בחזקת טהור – עיין בספר יערות דבש

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 36:16 — 12.4MB)

Subscribe: Email | RSS

ט מִכְתָּב, לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, בַּחֲלֹתוֹ, וַיְחִי מֵחָלְיוֹ

י אֲנִי אָמַרְתִּי, בִּדְמִי יָמַי אֵלֵכָה–בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל; פֻּקַּדְתִּי, יֶתֶר שְׁנוֹתָי

יא אָמַרְתִּי לֹא-אֶרְאֶה יָהּ, יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים; לֹא-אַבִּיט אָדָם עוֹד, עִם-יוֹשְׁבֵי חָדֶל

יב דּוֹרִי, נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי–כְּאֹהֶל רֹעִי; קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם עַד-לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 37:50 — 13.0MB)

Subscribe: Email | RSS

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 39:14 — 13.5MB)

Subscribe: Email | RSS

סוגיא דמקור מקומו – לפי המסקנא דברי הכל וסת דרבנן ואין כאן טומאת נדה והמחלוקת אם דם מכה מטמא משום טומאת ערב – רשב”ג סבר מקור מקומו טמא ויש טומאת ערב ורבי סמר מקור מקומו טהור ואין כאן טומאה כלל

עיין תוס דביאר דדין של מקור מקומו טמא הוא הלכה למשה מסיני – משמע מתוספות דטומאת דם מכה הוא משום טומאת מגע – הרמב”ן חולק וסבר דטומאת דם מכה טמאה בעצם משום דנולד וגדיל בהמקור

יש נפקא מינה בין תוס’ ורמב”ן אם דם מכה שבה ממקור סותר הז’ נקיים

סתירה בדברי הרבמ”ם דפסק דדם המקור היוצא דרך הדופן טמא משום מקור מקומו טמא וגם פסק דדם מכה טהור – ויש ליישב לפי היסוד של הרמב”ן אבל הרבמב”ם סובר דזה רק לענין הדם של המקור ולא לענין דם המכה – דלפי תוס’ אין סברה לחלק

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 40:49 — 14.0MB)

Subscribe: Email | RSS

א בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת; וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ–כִּי מֵת אַתָּה, וְלֹא תִחְיֶה

ב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו, אֶל-הַקִּיר; וַיִּתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה

ג וַיֹּאמַר, אָנָּה יְהוָה זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ, בְּכִי גָדוֹל

ד וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, לֵאמֹר

ה הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ; הִנְנִי יוֹסִף עַל-יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה

ו וּמִכַּף מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת; וְגַנּוֹתִי, עַל-הָעִיר הַזֹּאת

ז וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, מֵאֵת יְהוָה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְהוָה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֵּר

ח הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ, אֲחֹרַנִּית–עֶשֶׂר מַעֲלוֹת; וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 43:14 — 14.8MB)

Subscribe: Email | RSS

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 38:46 — 13.3MB)

Subscribe: Email | RSS

סוגיא דוסתות דאורייתא או דרבנן

לפי התנא דסובר דוסתות דרבנן אמאי לא אמרינן דיש חזקה דדין חזקה דאורייתא כשור המועד ואשה קטלנית

כמה תירוצים נאמרו באחרונים – אין אומרים חזקה בדבר העתיד להשתנות כמו כאן באשה דיבוא זמן זיקנה ולא יראה עוד, עיין חתם סופר – יש כאן חזקת טהרה – יש כאן ריעותא דאין לה הרגשה – אומרים חזקה רק בדבר שהוא בגדר סיבה ולא בדבר שהוא בגדר מקרה – חידוש של רבי חיים הלוי דחזקה הוא על דבר שקרה בעבר ואין שייך חזקה לענין דבר שעתיד להיות כמו בשור המועד אם כבר נגח פעם רביעי אמרינן דהוא מועד אבל אין שייך חזקה דאם רואה שור שהוא נוגח