Articles by " admin"
Jun 4, 2012 - Yeshayahu    No Comments

Yeshayahu 37:33

Play

לג לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבוֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָֽה

לד בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָב֖וֹא נְאֻם־יְהֹוָֽה

לה וְגַנּוֹתִ֛י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהֽוֹשִׁיעָ֑הּ לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי

לו וַיֵּצֵ֣א ׀ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה וַיַּכֶּה֙ בְּמַֽחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה וּשְׁמֹנִ֥ים וַֽחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים

לז וַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שָׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה

לח וַיְהִי֩ ה֨וּא מִשְׁתַּֽחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית ׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר בָּנָיו֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵֽסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו

Jun 4, 2012 - Inyanei Daf Hayomi    No Comments

Inyanei Daf Hayomi – Nidah 14

Play

שאלה בענין מפות שנמצאו מלוכלכים וספק מתי קרה אם בזמן שהיה ברשות המשכיר או ברשות השוכר ואם צריך לשלם

מהלך הסוגיא – האשה שבדקה בעד שאינה בדוק לה ונמצא עליו דם מחלוקת רבי ורבי חייא אם טמא ודאי או טמא מספק וגם לפי רבי דטמא ודאי זה רק אם יש כגריס ועוד אבל פחות מזה טמא רק מספק דאפשר דבא ממאכולת


מחלוקת תוס ורשב”א האם העד שאינו בדוק לה עשכיו היה בדוק פעם אחת לפני כן ונמצא נקי ומה יהי דינה אם בדוק לה לפני כן ונמצא נקי ועכשיו נמצא טפת דם כחרדל – פסק המחבר בסימן קצ’ כרבי דטמא ודאי ורמ”א מוסיף אליבא דרשב”א 

השאלה דידן תלוי במחלוקת התוספות והרשב”א 

Jun 1, 2012 - Yeshayahu    No Comments

Yeshayahu 37:27

Play

 כז וְיֹשְׁבֵיהֶן, קִצְרֵי-יָד, חַתּוּ, וָבֹשׁוּ; הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה, וִירַק דֶּשֶׁא, חֲצִיר גַּגּוֹת, וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה

  כח וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ, יָדָעְתִּי; וְאֵת, הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי

כט יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי, וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי–וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ, וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ, וַהֲשִׁיבֹתִיךָ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-בָּאתָ בָּה

ל וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת–אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ, וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית שָׁחִיס; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים–ואכול (וְאִכְלוּ) פִרְיָם

לא וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית-יְהוּדָה, הַנִּשְׁאָרָה–שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה; וְעָשָׂה פְרִי, לְמָעְלָה

לב כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית, וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן; קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת

 
כז – יש ז’ שמות

כח – עיין תרגום יונתן – עצה – מלחמה – ביאת הארץ

כט – עיין רש”י – והלא חח בשפתים ולא באף מתג באף ולא בשפתים אלא זה דרך המקראות כדי להורות על השלמת הענין

ל – שחיס – ספיח אחר ספיח – או ספיח מהאילנות – שנת שמיטה היה

לא – שרש למטה מורה על הרחבת ההעיר


לב – תמו זכות אבות – חילוק בין זכות אבות וברית אבות

Jun 1, 2012 - Parsha    No Comments

5772 – Nasso

Play

 פרשת נזיר נסמך לברכת כהנים ללמדנו שבכח הדיבור יכול אדם להיות קדוש ואחר שיש כח קדושה בהדיבור שלו יש בדיבורו כח גם לברך – עיין הלקח והלבוב

יש יין של שמחה ויש יין של אובד ומרי נפש – יין של שמחה לוקח בעצמו ויין של אובד ומרי נפש אחרים נותנים לו כדכתיב תנו שכר לאובד ויין לברי נפש – אחר השלמת הנזירות יש ברכת השם של ואחר ישתה הנזיר יין שלא יהיה זמן שאחרים נותנים לו משום אובד ומרי נפש רק יקח בעצמו מתוך שמחה – בהסדר של פסח יש הקפדה שאחרים מוזגים לו הכוס כמו אובד ומרי נפש וזה משום דהסדר יש בו משום חרות ואוני ביחד – עיין הדרש והעיון

ברכת כהנים הוא ביד כמו שסמיכת חכמים הוא ביד להורות שהברכות הם מהאבות ונמסר לנו על ידי הכהנים כמו הסמיכה הוא המשך המוסרה של תורה לדור אחרון ואחר הברכות של האבות כתיב ואני אברכם פירוש שהשם נותן ברכות חדשות

ברכת כהנים הוא ביד להורות על שלימות של תורה ותפילה ביחד – הכהנים נושאים את הארון בכתף ועושים העבודה באצבע – משגיח מין החלומות – בין כתפיהם – ומיצץ מין החרקים – בין האצבאות – מזה לומדים שכדי שיהיה ראוי ליתן ברכה צריך להיות שלם בתורה ובתפילה יחד – עיין שבילי פינחס

אין מברכים על ברכת המזון משום דאין אומר ברכה על ברכה אבל מברך על ברכת כהנים משום דמברך על נשיאת כפים דהוא ציווי של שלימות של תורה ותפילה וזה חלק נוסח הברכה וציונו בקדושתו של אהרן היינו הנישאת כפים שמורה על תורה ותפילה

ברכת כהנים הוא מתנה כ”ה שניתן כהנים נוסף על שאר כ”ד מתנות דכתיב כ”ה תברכו את בני ישראל – הכח לברך אחרים הוא המתנה הגדולה ששיך בעולם – וגם היכולת לעסוק בתורה ובתפילה הוא המתנה הגדולה כדלעיל

May 31, 2012 - Yeshayahu    No Comments

Yeshayahu 37:21

Play

כא וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר:  כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי, אֶל-סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר

כב זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו:  בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ, בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן–אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה, בַּת יְרוּשָׁלִָם

כג אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ, וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל; וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

כד בְּיַד עֲבָדֶיךָ, חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי, וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים, יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן; וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו, מִבְחַר בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ, יַעַר כַּרְמִלּוֹ

כה אֲנִי קַרְתִּי, וְשָׁתִיתִי מָיִם; וְאַחְרִב, בְּכַף-פְּעָמַי, כֹּל, יְאֹרֵי מָצוֹר

כו הֲלוֹא-שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק אוֹתָהּ עָשִׂיתִי, מִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ; עַתָּה הֲבֵאתִיהָ–וּתְהִי לְהַשְׁאוֹת גַּלִּים נִצִּים, עָרִים בְּצֻרוֹת

May 31, 2012 - Inyanei Daf Hayomi    No Comments

Inyanei Daf Hayomi – Nidah 10a

Play

יש ג’ מיני חזקה – א’ חזקה שהוא כנגד המציאות כגון אשה שלא הגיע זמנה לראות ובאה עכשיו לקבוע שרואה – ב’ דבר שדרכו בכך כגון אשה שהגיע זמנה לראות אבל עדיין לא ראה ובאה לקבוע עכשיו שרואה – ג’ חזקה בדבר שדרכו בכך אבל בה לקבוע סדר קבוע כגון אשה שהגיע זמנה לראות וגם רואה ובא לקבוע חזקה שראוה כל שלושים ביום בדיוק

מחלוקת רבי ורשב”ג בענין חזקה ב’ או ג’ פעמים

אם אחר ב’ פעמים לרבי יש דין של החזקה מיד או צריך להמטין לזמן ג’ וכן לרשב”ג

שני מהלכים בהסוגיא – שיטת רש”י ותוס’ ושיטת הרשב”א

צריך עיון בדברי הרמב”ם דפסק כמו הסוגיא דהכה דהוא אליבא דרבי וגם פסק כמו הגמרא ביבמות ס”ד: דבווסתות הלכה כרשב”ג

May 30, 2012 - Inyanei Daf Hayomi    No Comments

Inyanei Daf Hayomi – Nidah 9

Play

דבר שמותר משום הפסד מרובה האם אחר שעבר המצב של הפסד מרובה חוזר הדבר לאיסורו הראשון וכמו כן לפני הזמן של הפסד מרובה האם הדבר אסור או מותר

כמו כן לענין אדם שמותר לאכול ביום צום משום יום טוב דידיא כמו ברית מילה בצום נדחה האם מותר לאכול לפני הסעודת מצוה ולאחר הסעודת מצוה

שאלה זה תלוי בשני לשונות של הגמרא ומהלך הסוגיא בעינן שעת הדחק אם משום שהיה שני בצורת או שיעור גדול של תרומה ודברי רבי שאמר שכדי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק