The Morning Kollel

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 38:21 — 13.2MB)

Subscribe: Email | RSS

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 37:01 — 12.7MB)

Subscribe: Email | RSS

 אשה יולדת

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 26:30 — 9.1MB)

Subscribe: Email | RSS

ברכת אשר יצר

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 24:51 — 8.5MB)

Subscribe: Email | RSS

האשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית … מטבילין אותה תשעה וחמישה פעמים דברי בית שמאי …

מה הדין בפירות שהם ספק ערלה אם מותר להפריש תרומה ומעשר בשבת לפי הדעה שיש מצוה להפריש תורמה אפילו אם לא רצה לאכול ממנו. מצד אחד יהא אסור משום דאסור להפריש תרומה ומעשר בשבת משום מתקן אבל מצד שני יהא מותר משום דזה אינו נקרא תיקון משום דנשאר אסור לאכול מחמת ספק ערלה.

יש להביא ראיה לזה מגמרא דידן דלבית שמאי טובלים תשעה וחמש פעמים ואפילו בשבת והלא בית שמאי סובר דאין טובלין בשבת משום תיקון גופה. אלא יש לומר דתיקון אסור רק אם יש תקון למעשה להיות מותרת לבעלה אבל כאן היא נשארת אסורה מספק ואין זה קרוי תיקון. כמו כן בספק ערלה יהא מותר להפריש דאין זה נקרא תיקון דנשאר אסור לאכול משום ספק ערלה.

אבל יש לחלק דבאשה אין כאן שום תיקון דנשאר למעשה אסור לבעלה אבל הפירות לפני הפרשה אסור משום שני איסורין א’ ערלה וב’ תבל אבל אחר ההפרשה יש רק איסור אחד של ספק ערלה ואין כאן איסור של תבל ונפקא מינא לענין חולה. עיין חשוקי חמד ומתיבתא בחלק אליבא דהלכתא. 

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 25:47 — 8.9MB)

Subscribe: Email | RSS

ספק דין וספר מעשה לענין חזקה

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 32:17 — 11.1MB)

Subscribe: Email | RSS

המפלת גוף אטום

מחלוקת רבי זכאי רבי ינאי ורבי יוחנן בפירוש המילים עד שינטל מין החי וימות. לפי רש”י המחלוקת תלוי אם טריפה חיה או לא. רבי יוחנן סובר דטריפה אינה חיה ורבי ינאי ורבי יוחנן סוברים דטריפה חיה.

קשה על הרמב”ם דפסק כרבי יוחנן דבעינן עד הנבל ופסק דטריפה אינה חיה.

יש ה’ תירוצים. א’ הרמב”ם סובר דסוגיא דהכא אינו תלוי אם טריפה חיה או לא ומה שאמר הגמרא עד שינטל וימות הוא סימן בעלמא. ב’ מה שאמר הגמרא כאן עד הארכובא ולמטה פירושו עד ולא על בכלל מה שאין כן בסוגיא דטריפות דשם פירושו עד ועד בכלל. ג’ דין טריפה אינה חיה הוא רק אם היה מעיקרו ואחר כך ניטל אבל אם לא היה מעיקרו כלל אין דין של טריפה אינה חיה. ד’ דין של טריפה אינה חיה הוא רק בבהמה ולא באדם שיש מזל. ה’ דין טריפה אינה חיה אינו כלל מוחלט בטריפה של מין הארכובא ולמעלה כמו שמצינו בסכין מלובנת ובעוף.  
  

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 30:22 — 10.4MB)

Subscribe: Email | RSS

 המפלת דמות הר

אשה המפלת דמות הר אינו טמאה לידה דאף דכתיב לשון יצירה בהר אין זה צורת הר אלא דמות אבן שהוא גוש בעלמא. בירושלמי אמרו תרץ אחר, פסוק של יצירה דכתיב בהר הוא מספר מעמוס ואינו משעת ימי הבראשית. ועיין במהר”ץ חיות דביאר דבמעשה בראשית לא היו הרים כלל והם נבראו אחר כך בזמן המבול. משמע דהבבלי דלא אמר תרץ זה חולק וסובר דלשון יצירה של קרא הוא ממה שהיה במעשה בראשית.

עיין שו”ע סימן רכח סעיף א’ וב’ דכתב דמי שרואה הרים ונהרות מברך עושה מעשה בראשית. ודוקא שלא נשתנו ממה שהיו מזמן מעשה בראשית אבל נהרות שנשתנו על ידי אדם אין מברכים עליהם. וביאר המשנה ברורה דהברכה משמע שלא נשתנו כלום מזמן מעשה בראשית. אם כן קשה על הירושלמי דאם לא היו הרים במעשה בראשית היאך אנו יכולים לברך עושה מעשה בראשית על ההרים.

ג’ תירוצים. א’ אנן פסקינן כהבבלי ולא כירושלמי דלשון יצירה שנאמר בהרים הוא ממה שהיה בזמן מעשה בראשית. ב’ גם לפי הירושלמי זה דוקא בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל דלא היה שם מבול והיו שם הרים בשעת ממעשה בראשית ויכול לברך על הרים אלו של ארץ ישראל. ג’ אין יכול לברך רק אם נשתנה על ידי מעשה אדם אבל אם נשתנה ממה שהיה ממעשה בראשית על ידי הכח שהיה נברה שם יכול לברך. וגם ההרים אף דלא היו שם מכל מקום הכח של בריאת ההרים היו שם ועל זה אנו יכולים לברך דלא נשתנה על ידי אדם.

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 36:17 — 12.5MB)

Subscribe: Email | RSS

שאלו לרופאים

לכל הדעות הרופא נאמן ליצור ספק. לפיכך אם אמר הרופא שיש פיקוח נפש לצום ביום הכיפורים על כל פנים יש ספק פיקוח נפש ובספק של פיקוח נפש אזלינן לקולה ומותר לאכול.

מה יהא דין אם אמר הרופא דבר שתוצאה היא קולה, כגון דאמר שהדם הוא משום מכה ולא משום נדה ומותר לבעלה. שאלה זה תלוי בפירוש של הגמרא. הגמרא אמר בסוף השתי הסיפורים שתטיל למים ואם נימחו טמאה. יש ג’ פירושים במילים אלה. א’ הרופאים אמרו לעשות מבחן זה דגם הם לא היה בקיאים בדבר. ב’ החכמים אמרו זה דהם לא האמינו להרופאים. ג’ לא החכמים ולא הרופאים אמרו דברים אלו שזה היה טעות שנפל בגמרא.

עיין חתם סופר דכתב דאין סומכים על הרופאים של גוים, דכל מה שהם יודעים הם מגופם של גוים ואין זה ראיה על הגוף של ישראל דאינו אוכל שקצים ורמשים ודם דאיגי במצוות. 

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 38:12 — 13.1MB)

Subscribe: Email | RSS

 אשה שהפילה חתיכה

מחלוקת רבי יהודה ורבנן אם טהורה או טמאה משום נדה. לפי רש”י יש מחלוקת במציאות אם יש כאן רוב. עיין ספר חשוקי חמד בשם הצמח צדק דיש שני מיני רוב. יש רוב של סיבה ויש רוב של מקרה. ברוב של מקרה אין הולכים אחר הרוב. וכן משמע מהחזון איש. לפי יסוד זה אפשר לומר דכאן הכל מודים דיש רוב אבל החכמים סוברים דאשה טהורה משום דהחתיכה הוא רוב של מקרה ואין הולכים אחר הרוב.

עיין תוס’ שהקשה על רבנן אמאי טהורה והלא אפילו אם אין כאן רוב ויש רק פלגא ופלגא, והלא ספק טומאה ברשות היחיד טמא. וקשה דהלא תוס’ בדף ב ןבסוף דף י”ז: כתב דאין לדמות אשה נדה לדין של ספק טומאה ברשות היחיד, דדין סוטה הוא טומאת מגע ונדה היא טומאת ראייה. ועיין ר”ן ורמב”ן שלא הקשה כמו תוס’. הם הקשו שיהא האשה רק ספק טמא ולא ודאי, משמע דהם סוברים דאין לדמות חתיכה לדין סוטה. מתוס’ שהקשה כן משמע דסבר דיש לחלק בין דם לחתיכה. רק בדם יש דין של ראיה ולא דמי לסוטה, אבל החתיכה אינו טמאה משום דין ריאה דם. וזה כמו שכתב התוס’ בעצמו דחתיכה הוא דבר שגדל במקור ולא טמא משום דם. ואפשר לומר דחתיכה הוי כמו לידה. ואף דאין לו דינים של לידה יש כח הטומאה של לידה. ואפשר דבלידה יש דין של מגע דדומה לסוטה לענין ספק טומאה ברשות היחיד, לפיכך הקשה אמאי טהורה והלא ספר טומאה ברשות היחיד טמא.

Podcast: Play in new window | Download (Duration: 28:25 — 9.8MB)

Subscribe: Email | RSS

משל משלו חכמים באשה החדר הפרוזדור והעלייה

דרוש בעינין המשל – החדר הוא היצר הרע כמו דכתיב תהלים נח ד זורו רשעים מרחם – העלייה היא היצר טוב כמו שנאמר בסוכה מה ראיתי בני עלייה והם מועטים – הפרוזדור הוא העולם הזה כידוע שאמרו חז”ל התקן עצמך בפרוזדור

אדם שנמצה בפרוזדור אם הוא קרוב להחדר היינו ליצר הרע ודאי טמא היינו אין הוא בן עולם הבא אם הוא קרוב לעלייה היינו ליצר הטוב הוא ספק טמא דיש חזקה שהוא טהור היינו בן עולם הבא אבל יש סכנה של יפול בידיו של היצר הרע 

לפי המסקנא יש עוד פרטים דאם הוא נמצא בהקרקע של הפרוזדור היינו דבוק בחלק הגשמי של עולם הזה הוא בחזקת טמא אבל אם הוא נמצא בחלק הגג של הפרוזדור היינו עוסר בחלק הרוחניות של עולם הזה הוא בחזקת טהור – עיין בספר יערות דבש